יין ובריאות

האם היין טוב לבריאות? או אולי הוא מזיק וכדאי להימנע מלשתותו? מה מכיל היין ומה השפעתו על גוף האדם?

שאלות שרבים מאתנו שואלים והתשובות חלוקות בין המשיבים.

הפעם אקדיש את המדור לנושאים חשובים אלה. הרי מי מאתנו לא חושב על בריאותו וכיצד לשמור עליה?

כבר בתקופות הקדומות השתמשו ביין בתחומי רפואה שונים. ידוע מכתובים שהיין שימש אצל עמים רבים כחומר חיטוי לפצעים ולמשכך כאבים.

בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו מרשמי משחות שרקחו רופאים קדמונים, והם כללו יין.

במצרים הקדומה למשל, היה היין מרכיב חשוב בתרופות. לגמו אותו בכמויות קצובות במשך ימי המחלה עד למיגורה הסופי.

היפוקרטס, הרופא הנודע בן המאה החמישית לפני הספירה, האמין בסגולות המרפא של היין. הוא המליץ לשתות יין מדי יום, בקביעות, בכמות קטנה. במחקריו מצא שיינות אדומים צעירים מתאימים לטיפול במערכת העיכול , והיינות הלבנים טובים לטיפול בבעיות שלפוחית השתן.

לדעתו יינות יכולים להזיק בניסיון לרפא מחלות הקשורות למערכת העצבים.

לפני יותר מ2,400 שנה אמר היפוקרטס :" היין הוא הבחירה הטובה לאדם בבריאות או במחלה, כאשר משתמשים בו נכון ובמידה."

בתלמוד נכתב שאדם חולה שמצויה בביתו חבית של יין, אין לו צורך בתרופה כי היין ירפאנו.

הצעות רבות ישנם בתלמוד הבבלי לשימוש ביין לדיכוי מחלות ובעיות גופניות שונות.

גם המוסלמים, שדתם אינה מתירה להם ללגום יין השתמשו ביין כמרכיב חשוב בתרופות שונות שרקחו רוקחיהם.

לואי פסטר, הכימאי הצרפתי אמר כי היין הוא הבריא וההיגייני ביותר מבין כל סוגי המזונות והמשקאות. אגב , כדאי לציין כי לואי פסטר גילה והוכיח כי תסיסת היין היא תוצאת פעולתם של שמרים, ולא של חומרי לוואי שנוצרים בגלל התסיסה. לכן, גם קילקולו של היין הוא תוצאה של פעולת חיידקים.

מהו ערכו התזונתי של היין?

היין מכיל אמנם 90% מים אך נמצאים בו הויטמינים A B C וכן מינרלים החשובים מאוד לגוף האדם:

סידן, זרחן, מגנזיום, נתרן, אשלגן, כלור, גפרית, ברזל, נחושת, מנגן, אבץ, יוד וקובלט.

קשה אולי להאמין שבענבים הקטנים נמצאים כל כך הרבה מרכיבים, אבל זאת עובדה.

היין עוזר לספיגת הסידן, הזרחן המגנזיום, הברזל והאבץ בגוף. הוא מגרה את מיצי הקיבה ועוזר לעיכול. היין מספק לגוף האדם את כל הויטמינים שבעינב.

התקף לב הוא הגורם העיקרי למוות בעולם המערבי.

קיים שוני בשכיחות מחלות והתקפי הלב במדינות השונות. במדינות צפון אירופה התחלואה והמוות היא פי 3-4. במדינות כמו ספרד איטליה ובעיקר צרפת התחלואה היא הנמוכה ביותר בעולם.

מה הגורם לכך שבצרפת התחלואה כה נמוכה יחסית, אף כי מבחינה הגיונית אנשיה חייבים ללקות הרבה יותר במחלות לב בגלל העישון והאוכל השומני רב הכולסטרול שהם מנת חלקם של הצרפתים הממעטים בפעילות גופנית.

לתופעה זו קוראים הפרדוקס הצרפתי. התופעה לא ניתנת להסבר פשוט. אך יתכן שהסיבה נעוצה בצריכה המועטה של חומצת שומן אורגנית הנמצאות במזון מהיר, סוכריות ועוגות שיש לה אפקט שלילי. וכן בשתייה הרבה של יין.

מתברר שבמדינות בהם צריכת היין גדולה, קטן אחוז הלוקים בהתקפי לב.

מחקרים שונים מדווחים שהיין האדום עושה זאת טוב יותר מהיין הלבן בעזרת הפולי פנול שהוא חומר אנטי מחמצן שהשפעתו על התאים כהשפעת ויטמין E נוגד החימצון. חומר זה מדכא קרישת דם שיכולה לגרום להתקף לב. הוא גם מקטין את הסיכוי שהתאים יפגעו מסרטן.

הפולי-פנולים מדכאים את ייצור האנדותלין, שמעלה את לחץ הדם תוך השפעתו על השריר החלק שבעורקים.

חברה צרפתית מיהרה לייצר טבליות פולי-פנולים, בהבטיחה שנטילתן לא מלווה בתופעת ה- HANG-OVER, הבוקר שלאחר שתיית אלכוהול עודפת.

נוגדי חימצון (כמוהם נמצאים ביין, כאמור) מקטינים את השפעת הרדיקלים החופשיים שהם אויבי גוף האדם.

הרדיקלים החופשים גורמים להזדקנות התאים, סרטן, סוכרת, אלצהיימר, עליה ברמת הכולסטרול ומסייעים בהסתיידות העורקים וסתימתם.

ביין יש כוהל אתילי שהוא אחד מחומרי ההגנה על גוף האדם. הכוהל גורם לעליית רמת הכולסטרול הטוב בדם, מקטין את צמיגות הפלסמה ומקדם את פירוק הפיברין שבאמצעותו עולה איכות הקרישה והזרימה של הדם .

תצפיות ומחקרים ארוכים שנערכו בקופנהגן ובהם השתפו 13,000 אנשים במשך 12 שנים גילו שרמת התמותה אצל אנשים ששתו כ 3 כוסיות יין ביום ירדה מאוד, והיתה 50 אחוז פחות מאנשים שלא שתו כלל יין.

במחקר נוסף שנערך באנגליה על 1422 עובדי ממשלה, במשך 10 שנות מעקב, נמצא כי בין אלה שלא שתו יין היתה תמותה של 10%, ובין אלה ששתו עד שתי כוסות יין ליום התמותה היתה רק 2%.

אין כאן המלצה כמובן לשתות חצי ליטר יין כל יום, אולם שתי כוסיות ליום יהוו מנה מספקת ומשפיעה על הבריאות.

לצריכה יומית דומה של בירה או משקאות אלכוהולים אחרים שאינם יין לא הייתה השפעה משמעותית. כך על פי סוג מחקרים אחד. במחקרים אחרים הוכח למרות זאת שגם למשקאות אלכוהולים אחרים השפעה טובה על הבריאות במידה והם נשתים במידה קצובה.

ביין נמצא גם הרסברטרול – Resveratrol. מרכיב זה, הייחודי לענבים, התגלה ביין רק בשנת 1992 ומאז הוא נושא פופולרי למחקר. המחקרים מקדו את תשומת הלב אל הרסברטרול באמצעות ההשערה כי הוא יכול להוריד את שיעורי התמותה ממחלות לב קורונריות. הנחה זו מבוססת על יכולת המרכיב למנוע היווצרות קרישי דם ולהוריד את רמת הליפידים (שומנים) בדם. יכולות אלה התגלו וצוינו במחקרים רבים, כדי להבהיר את הפעילויות החיוביות של הרסברטרול, המצוי גם בתרופה סינית מסורתית המטפלת בטרשת עורקים (אתרוסקלרוסיס).

לאחרונה הוכח כי הרסברטרול מונע את חמצון הכולסטרול הרע - LDL. בכלי הדם בגופנו זורמים חומרים וחלקיקים רבים, וביניהם כולסטרול LDL. כאשר LDL מתחמצן הוא הופך רעיל לגוף, ובשל כך הגוף שולח את תאי הדם הלבנים "להילחם" ברעלים. כך נוצרת שכבת שומן המכוסה בדלקת. שכבה זו מאוד מסוכנת לבריאות הגוף, שכן היא מלאה ברדיקלים חופשיים וכשהם באים במגע עם הדם, הם יוצרים קריש דם. קריש הדם יכול לגרום לחסימה חלקית של כלי הדם – אנגינה לא יציבה (Unstable Angina) – ואף לחסימה מלאה של כלי הדם – מאוטם שריר הלב (MI) ועד שבץ מוחי (Stroke).

LDL מביא את הכולסטרול מהכבד אל התאים הזקוקים לכולסטרול. HDL מחזיר את עודף הכולסטרול מהגוף אל הכבד. כאשר יש בדם רמות גבוהות מדי של LDL, מתחיל תהליך טרשת העורקים. כאן נכנס תפקיד הרסברטרול בהורדת רמות ה-LDL בדם וכן במניעת חמצון ה-LDL ומניעת טרשת עורקים.

מחקר קובע - אלכוהול מונע שיטיון.

מהי תופעת השיטיון - דמנציה בלועזית?
זאת ירידה הדרגתית נמשכת ביכולת התיפקוד החברתי ובשינויים באישיות האדם, המהווה ביטוי להפרעה מוחית.
בגיל גבוה של הנפגע נקראת התופעה "דמנציה סניליות". הסיבה הנפוצה ביותר לשטיון היא מחלת האלצהיימר.
הקשר בין מחלה נוראה זו ושתיית יין אדום נחקר תקופה ארוכה. חוקרים בהולנד מצאו ששתיה מבוקרת של אלכוהול יכולה להפחית כמעט בחצי את הסבירות לפתח את מחלת האלצהיימר.
תוצאות מחקר זה פורסמו בכתב העת "לנצט".
שתיית היין המועילה מוגבלת לכמות הנעה בין כוסית אחת לשלוש כוסיות ביום.
החוקרים מאונברסיטת ארסמוס ברוטרדם חקרו את התופעה על 5,400 אנשים בריאים בני 55 שנים ומעלה במשך 6 שנים.
התברר שאצל אנשים ששתו בין כוסית אחת לשלוש כוסיות ביום היה הסיכון לפתח דימנציה נמוך ב42 אחוז בהשוואה לאלה שלא נגעו באלכוהול.
חשוב לזכור שגם השפעתו המזיקה של אלכוהול נחקרה באותה עת. התברר ששתיית אלכוהול כבדה וקבועה של למעלה מ4 כוסיות ביום, העלתה פי 1.5 את הסיכון לסבול מדימנציה וסקולרית הנגרמת מחסימת כלי דם צרים במוח.

הפנול הנמצא ביינות עוזר, כאמור, בהפחתת הסיכון מטרומבוזה וגורם לזרימה סדירה של הדם. כמו כן הוא מונע את היוצרות הכולסטרול הרע, אויב האדם האחראי על סתימת העורקים.

מקור הפנולים (טאנינים) הוא בקליפות (בעיקר של ענבים אדומים) ובשדרות וכן בחביות עץ האלון בהן יושן היין (בעיקר האדום). מסיבה זו עדיף לשתות יינות שיושנו בחביות עץ לאורך זמן, לקבלת השפעה מכסימלית דל הפנולים. טעם הטאנינים, העיצי, מורגש היטב ביין המשובח.

הדעות חלוקות לאיזה יין השפעה טובה יותר , אדום או לבן, אך ניראה שרוב החוקרים מצדדים ביין האדום שיושן בחביות עץ כמשפיע חיובית על הבריאות יותר מהשפעתו של היין הלבן. אבל...

מחקר שנערך באוניברסיטת באפלו בארצות הברית, מגלה כי ליין הלבן יש גם סגולות בריאותיות. קיים קשר בין תפקודי הריאה לבין צריכת היין. חומרים מסויימים ביין הלבן ובאלכוהול שבו אחראים על שיפור תפקודי הריאה.

1555 אנשים ממערב ניו יורק נבדקו במחקר. כל הנבדקים עברו בדיקות תיפקודי ריאה אשר כללו בדיקת נפח האוויר שביכולתם לנשוף במהלך נשיפה אחת רציפה. כמו כן נבדק נפח האוויר הנינשף במהלך שניה אחת. התברר שצרכני יין לבן במשך תקופה ארוכה קיבלו תוצאות גבוהות יותר משמעותית מאלה שאינם צורכים יין לבן.

המחקרים והמסקנות לגבי השפעתו של היין על הבריאות הם עוד רבים ומגוונים וידועה גם העובדה שאנשים רבים החלו לשתות יין (אדום במיוחד) בעיקר לאחר ששמעו את השפעתו החיובית על הבריאות. מפורסם גם המקרה הקשור לתכנית הטלביזיה "60 דקות" המשודרת בCBS בארה"ב. לפני מספר שנים שודרה בתוכנית כתבה על השפעתו החיובית של היין האדום במניעת מחלת הסרטן ומחלות לב. ההיסטריה בארה"ב לאחר הקרנת התכנית הייתה גבוהה. מכירות היין האדום עלו בצורה דרמטית באותה שנה , לשמחתם של בעלי היקבים.

חשוב לחזור ולציין שכדי שלא ינזק השותה , כמות היין המכסימלית המותרת ליום לגבר היא עד שתי כוסיות ולאשה כוסית אחת. לפי החוק גם אסור למכור או להגיש במקומות ציבוריים משקה אלכוהולי לצעירים שהם מתחת לגיל 18.

שתיה מופרזת של יין גורמת לפגיעה חמורה בכבד ובמוח. האלכוהוליסט הוא אדם שאינו מסוגל לתפקד בלי לשתות אלכוהול. כששותים הרבה משתכרים.

למה גורמת תופעת השיכרות:

בעיות חברתיות כגון: ויכוחים, קטטות, מריבות משפחתיות ופעילות מינית בלתי מבוקרת.

בעיות פסיכולוגיות הנובעות מההשפעה של משקאות אלכוהול על ההתנהגות, פגיעה בשיפוט והובלה לפעולות אימפולסיביות וחסרות חשיבה, או למצב רוח מדוכא שבדרך כלל קשור לכך.

בעיות פיזיות, הכוללות תאונות-בית, תאונות-דרכים, טביעות, ופציעות בספורט.

שכרות קשה גורמת לדלקת חמורה של הקיבה ולהקאת דם. ההשפעה המרדימה של אלכוהול עשויה לגרום לאובדן הכרה, כאשר שותים כמות גדולה בטווח-זמן קצר. האלכוהול משפיע על הזיכרון כך שהמרבה בשתייה עשוי לא לזכור מה הוא עשה כאשר הוא מתעורר בבוקר המחרת.

ניתן לסכם שהיין כנראה, טוב מאוד לבריאות אך הוא גם יכול להיות מאוד מסוכן לשותה ולסביבתו אם לא מקפידים על הכמות אותה שותים ביום.

ישראל פרקר

מאי 2003